קריירות העתיד
מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.
קריירות העתיד, איך הן קשורות למוח הימני והשמאלי, ולכן - מי הם העסקים שיפרחו בעשור הקרוב?
מגמות בעסקים הינו תחום שקשור לעולם העבודה והעתידנות. בשל מהפכת הטכנולוגיה, עולמנו עובר תהפוכות ושינויים מהירים בשלושת העשורים האחרונים. השינויים, שמקורם בעיקר טכנולוגי, משפיעים על כל היבטי חיינו ומעצבים אותם מחדש. השינויים הללו יוצרים מציאות חדשה שיש להסתגל אליה, ויוצרת מקצועות, תחומים ומקומות עבודה חדשים לצרכים החדשים שהתעוררו.
חוקרי ביולוגיה התייחסו בעבר למוח האנושי במונחים של "מוח שמאלי" ו"מוח ימני".
המוח השמאלי היה המוח הרציונלי. הוא זה שאהב להחליט, לחקור, למדוד ולתכנן. המוח הימני לעומת זאת, אהב ליצור. הוא היה מתעניין, הוא היה כועס, והוא חיפש לחיות חיים חסרי גבולות. המוח הימני התאפיין בכתיבה, בשירה ובהתרגשות. מאז ועד היום, הבין המדע שהמוח האנושי אינו עובד בצורה כה פשוטה, אבל הרעיונות שמאחורי הגישה הזאת, נשארו עמנו.
עיקרון "המוח השמאלי" (הרציונלי) שלט בעולם בעבר, ובתוך כך גם בעולם העסקים. תחומים אנושיים בסיסיים, כמו ניהול, שיווק, יחסים בין-אישיים, הפכו לתורות ותיאוריות שכבשו את המוסדות האקדמיים והנהיגו שיטות מקובעות שקשרו את ידיהם של בעלי "מוחות ימניים" שרצו לפעול בהתאם לאינטואיציה ולתחושות הבטן. בעשור האחרון, אנו רואים התעוררות הולכת וגוברת בעולם המושגים המאפיינים "מוח ימני".
הוכחה לתופעה זו היא למשל העובדה כי רשת האינטרנט הופכת פחות ופחות כתובה ויותר ויותר ויזואלית ומערכות הפעלה שבעבר התאפיינו בתפריטים ובתהליכים מובנים, הופכים להיות מבוססי מגע ובכך אינטואיטיביים יותר. חלק ניכר מהמידע שאנו צורכים מועבר אלינו באמצעות סרטוני וידאו, בתחומי החדשות, התעשייה וכמובן הפנאי. כל זאת אומר לנו שעם הזמן התורות שהכרנו הופכות לא רלוונטיות.
כיום קיימת תחושה כי חסרים מקומות עבודה. תחושה זו חריפה במיוחד אצל הדור הצעיר המחפש להתחיל את חייו המקצועיים אחרי סיום לימודיו או השתלמותו המקצועית. כשבוחנים את הנושא יותר לעומק רואים כי זהו רק קצה הקרחון. האמת, כרגיל, יותר מורכבת. לדוגמה, קיימים בוגרים רבים של תכניות במדעי המחשב המתקשים למצוא עבודה מסודרת ומתגמלת כפי שהיה נהוג בתחום זה בעבר, ולעומת זאת ישנה דרישה אדירה לתחומי מחשוב שעדיין אין להם הסמכה אקדמית מסודרת, כגון קידום אתרים, שיווק באמצעות רשתות חברתיות וכו'. המסקנה מהאמור לעיל היא כי קיימת דרישה ל"עובדי ידע" מסוג חדש – לא בהכרח כאלה שלמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה חומרים אותם ממחזרים המרצים שלהם מזה שנים רבות ושישומם המעשי מוטל בספק, אלא אנשים שמסוגלים לפתור בעיות עכשוויות באצמעות ידע שהשיגו בד"כ בהכשרה עצמית. דוגמא למקצועות כאלה: יועץ בריאות (Health Mentor) - אדם המסוגל לעשות אינטגרציה בין הממסד הרפואי, המערך הביטוחי, הרופאים המטפלים, והצרכים האישיים, הכלכליים והנפשיים של המטופל – גרסה מתקדמת של רופא המשפחה כפי שאנו מכירים אותו. מנהל שונות בארגון (Diversity Manager) – מנהל הפועל בעיקר בארגונים גדולים ורב לאומיים, האחראי על כך כי מכלול העובדים בחברה יכלול לא רק מינים שונים, אלא דתות, גילאים, אמונות, רקע כלכלי והשכלתי שונים, וכל זאת מתוך אמונה ששונות תורמת ליצירתיות מחד ולהבנה משופרת של הלקוחות מאידך. מנהל חדשנות ארגוני (Chief Innovation Officer) – משרה בכירה, בדרגת סמנכ"ל, הקיימת כבר במספר ארגונים עתירי ידע ברחבי העולם. מנהל זה אחראי על החדרת חשיבה יצירתית וחדשנות ארגונית ברמת הארגון כולו ולא רק במחלקת המו"פ של החברה. מעצב חוויות לימודיות (Education Experiences Designer) – הדרישה למקצוע זה נובעת מהתובנה כי החוויה הלימודית חשובה יותר מהתכנים הנלמדים. קורות החיים העתידיים ידגישו את תחומי ההתנסות השונים של הלומד ויישומם למקצועות שונים ולא יתייחסו רק למקצועות והתחומים שנלמדו. מנהל תחום אקולוגיה (Eco-Relation Manager) – הגורם האחראי לקשר בין כל בעלי העניין בתחום האקולוגי, הן בתוך הארגון (עובדים, תשתיות וכו') והן מחוצה לו (ספקים, לקוחות וכו'). הצורך בתפקיד זה נובע מתפיסה הטוענת ששמירה על איכות הסביבה היא אחד המרכיבים העיקריים בקיומו של כל ארגון והתאמתו לדרישות העולם החדש.
אלו רק מקצת ממגוון מקצועות שאנו מודעים לצורך בהם כבר היום, וללא ספק יהיו רבים נוספים כאלה. המאחד את כל המקצועות האלה היא העובדה שהם מצריכים שילוב של ידע במספר תחומים שאינם משיקים זה לזה ויכולת אישית של יצירתיות וחדשנות המלווה באחריות אישית ויכולת ביצוע. אלמנט חדש נוסף במקצועות עתיד אלו הנקראים בשפה המקצועית HyperJobs היא העובדה כי התגמול בגין עבודה זו יהיה פיזי (כספי) ומנטלי (חברתי) כאחת. זאת בגלל העובדה כי רובנו נעבוד ביותר מעבודה אחת בו זמנית שבהן התגמול לא תמיד יהיה בעיקר בכסף אלא גם בצורה של תחליף חברתי כגון ברטר או קבלת שירותים חברתיים / קהילתיים.