תחזית לעשור הקרוב - מדוע היכולת שלנו להתמודד עם המשבר הכלכלי הבא תהיה מוגבלת יותר מאשר בעבר?

עובד על ידי זהר נוסבאום על סמך מאמרו של דר' דוד קליין בעיתון "מעריב"

ההיסטוריה מראה כי הפעילות הכלכלית העולמית מתנהלת במחזורים של עליות וירידות. תקופות השפל כוללות בדרך כלל משבר בתחום הפיננסי והריאלי כאחד, ומלוות בהורדת ריבית ובהגדלת הגירעון. במשבר הנוכחי שפקד אותנו, החל משנת 2008, פעולות אלו לא הספיקו עוד. לראייה, במהלך 2008-2009 יזמה ממשלת ארה"ב תכניות תקציביות שמטרתן לחלץ את הכלכלה העולמית בכלל, ואת הכלכלה האמריקנית בפרט, מהמשבר אליו נקלעו. לדוגמא: הבנק המרכזי הפד, השקיע סכומי עתק בניירות ערך, שערכם ירד משמעותית, ופתח מסגרות נרחבות של חלונות אשראי חדשים, מה שמכונה היום - הרחבה כמותית.
כל אלו לא סיפקו את הפיתרון הרצוי, ואפשר שאף הובילו להחרפה במצב העתידי.

ניתן למנות 4 סיבות לכך שהמשבר הנוכחי עמוק וקריטי יותר שאלו שקדמו לו:

א. גירעונות הענק שנצברו על ידי הממשלות, כחלק מתכנית הבראת המשק. התרת הרסן התקציבי הייתה אמנם הכרח המציאות, אבל מעלה שאלות כבדות ביחס ליכולת מדינות כמו אנגליה, יוון, ספרד וארה"ב לחזור לריסון תקציבי ולהקטין את הגירעון בעתיד.
ב. הבנקים המרכזיים, בהובלת הפד האמריקאי, שהעניקו תנאי אשראי גורפים ונדיבים לגופים עסקיים וללווים חסרי בטחונות, ויצרו בועה פיננסית ובועת נדל"ן שלא הייתה לה ברירה אלא להתפוצץ. כיום, עוסקות רוב מדינות המערב בתהליכי חקיקה שנועדו להגביר את הפיקוח על המוסדות הפיננסים שלהם בכדי למנוע הישנות תופעות כאלו בעתיד.
ג. התערערותו של האיחוד המוניטארי האירופי. בעקבות המשבר הוחמר מצבן של מספר ממדינות האיחוד. החמרה זו מעמידה את המשך קיומו של האיחוד האירופי, בסימן שאלה, ויש חשש אמיתי כי אפקט הדומינו של המשבר בדרום- מזרח אסיה, בו חזינו ב- 1997, שתחילתו בתאילנד, עלול לחזור על עצמו באירופה, ב- 2010, כאשר הפעם, יוון תהיה המקור. מדינות האיחוד עלולות להתפצל לשתיים, כאשר מחציתן תישארנה מחויבות לאירו, ואילו המחצית השנייה תעדיף לחזור ולהשתמש במטבעותיהן המקוריים.

ד. התמורות שחלו במאזן הכוחות העולמי, שגרמו להתחזקות פורום 20 המדינות העשירות שנדרש לספק מענה, למספר סוגיות כלכליות עולמיות, ביניהן: ההרחבה התקציבית, משטר שער החליפין הרצוי לאור התמורות במשק, פעילות הבנקים המרכזיים- הפחתת ריביות והרחבת מאזנים וכן חיזוק המוסדות הכספיים הבינלאומיים תוך מתן עדיפות למדינות המתפתחות בזכויות ההצבעה.

לסיכום: התחזית איננה אופטימית.
בהסתכלות על המצב הנוכחי ניתן לצפות כי עם בוא המשבר הבא, יגלו ממשלות רבות כי הן נותרו ללא כלים להתמודד עימו בשל חובות העתק שנצברו. כמו הממשלות, יימצאו עצמם גם הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה ובשאר מדינות העולם המערבי נתונים תחת הגבלות חריפות, שיצמצמו מאוד את מרחב הפעולה שלהם.
ניתן לצפות כי היורו, באם ישרוד כמטבע האירופאי, יהיה חלש יותר כאמצעי לתשלום בינלאומי. זאת אומרת כי מאזני הכוחות העולמיים צפויים להשתנות, כאשר הכוחות העולים יהיו אלו של המדינות המתפתחות, כשבראשן הודו וסין ולא אלו של המדינות המפותחות. באם לא יחול שינוי משמעותי ניתן לצפות לעולם שונה שיכולתו להתמודד עם משברים חדשים תהיה מוגבלת אף יותר.