Eng

מדוע עדיין רוב המיזמים נכשלים?

מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.

עודכן בתאריך: 17.1.2013

מחקרים רבים בנושא היזמות מראים שתשעים אחוז ממיזמי הסטארט-אפ מתקיימים במשך תקופה קצרה יחסית, בד"כ פחות משלוש שנים, מבלי יכולת לייצר הכנסות ו/או מקומות עבודה משמעותיים. לכישלונות אלו יכולות להיות סיבות מגוונות; לרוב, הכישלונות לא נגרמים כתוצאה מטכנולוגיה לא טובה, אלא בעיקר מכישלונו של היזם. דהיינו, חוסר יכולתו של היזם להקים ולנהל עסק בר קיימא לאורך זמן וזאת עקב אי הבנה עסקית, בפרט בתחום הקמת העסק. בחלק מהמקרים ניתן להצביע על הסיבות לכישלון, כגון חוסר במזומנים, זיהוי שגוי של הלקוחות, או אפילו מיצירת מודל עסקי שאינו מספק רווח מספיק, סימן שהיזם לקה בחסר בהשכלתו ובהתאמתו לעולם הסטארט-אפים.

תרבות העסקים בארה"ב ובישראל הינה באופן יחסי סלחנית ביותר לכישלונות, בעיקר בהשוואה למדינות כגון יפן מחד וגרמניה מאידך. היא אוהבת יזמים סידרתיים, ומוכנה לגבות במימון יזם שנכשל בעבר אך עדיין חדור מוטיבציה. סלחנות זו אינה אופיינית למקצועות אחרים, כמו רופא מנתח או מהנדס. עבור בעלי מקצוע אלה לא היינו מוכנים לקבל אחוז כישלון של 80% ויותר (גם לא של 5%...).

חברות הביטוח אינן נלחמות בגניבת המכוניות, כי זהו תפקידה של המשטרה, הן מעלות את מחיר הפרימייה באופן שלא תיפגע רווחיותן. משקיעים וקרנות הון סיכון פותרות את בעיית אחוז הכישלון הגבוה בכך שהן "מחפשות" החזרים של אלפי אחוזים במיזמים בודדים (״כוכבים״ בשפה האסטרטגית) שיכסו על כישלון השאר. 

אבל...

אחוזי הכישלון הללו אינם חובת המציאות.

לראייה, באוסטרליה אחוז הכישלונות בחברות הסטארט אפ דומה מאוד לזה שב
ישראל. אוניברסיטת סווינבורן פיתחה תוכנית במנהל עסקים המתמחה בהקמת מיזמים. במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטה נעשה מחקר שתכליתו הייתה לבדוק מה שיעור ההצלחה/כישלון של המיזמים שהוקמו ע"י בוגרי התוכנית. על מנת לנפות את אלו שסיכויי ההצלחה שלהם גבוהים באופן טבעי (לדוגמא, עו"ד שפתח משרד עם מזכירה), נבדקו העסקים שגדלו בתקופה קצרה ל-5 אנשים ויותר, או שמלכתחילה נבחרו כעסקים בצמיחה, כשהמדד הוא שהיו בהם 5 עובדים ומעלה. ה"הצלחה" נקבעה כזמן חיי חברה של שלוש שנים ומעלה.
התוצאה המדהימה הייתה 87% אחוזי הצלחה!!!
המסקנה המובנת מאליה היא שכאשר היזם רוכש את הידע וההדרכה בהקמה וניהול של מיזמים, סיכוייו להצליח גדלים משמעותית. 

יש המנסים לפתור את הבעיה בהצמדת איש כלכלה וניהול אל היזם. אין ספק שהדבר עוזר, אך מחקרים הראו שלא בצורה משמעותית. כל זמן שהידע העסקי אינו מצוי בידי היזם, אלא בידי אדם חיצוני (גם אם שותף בחברה), לא נוכל להגיע לעולם לפיתוח מקסימאלי של העסק. הבעיות נגרמות בגלל חוסר בתקשורת בין האדם החיצוני לבין היזם; השותף מדבר בשפה העסקית, שהיזם לעיתים לא מבין (אם לא רכש את הידע הדרוש). על היזם לשלב ידע טכנולוגי עם טובת העסק, כשאיש הכלכלה החיצוני אינו מתייחס בדרך כלל לפן הטכנולוגי.

המחקר האוסטרלי מראה שאין תחליף להבנה ברמה בסיסית של היזם המוביל את העסק במודלים עסקיים, הבנת רצון הלקוחות, ניהול תזרים מזומנים, וכו', שלא קשה ללמוד אותם, אך חייב לעשות זאת.
טוב יעשו משקיעים בקרנות הון סיכון אם ישלחו יזם בעל טכנולוגיה מבטיחה לכמה שבועות אינטנסיביים של רכישת השכלה בהקמת מיזמים.