Eng

מקורות לגיוס הון

מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.

עודכן בתאריך: 9.10.2013

השאיפה של כל יזם היא להגיע לאקזיט המיוחל באמצעות מיזוג או הנפקה. במיזמים טכנולוגיים נדיר מאוד  להגיע למצב זה מתוך צמיחה אורגנית של המיזם. מיזמים מסוג זה מחייבים בד''כ הזרקת משאבים חיצוניים בכדי לאשר גידול מהיר ומשמעותי. כשיזמים מתכננים לגייס הון, לכל מיזם באשר הוא (לא רק סטארט-אפ טכנולוגי), הם צריכים להחליט בראש ובראשונה באיזה יחס הם ירצו לשלב את שני המקורות הבסיסיים של גיוס הון: הון מניות (Equity), הון הלוואה (Debt). במאמר קצר זה נתייחס לסוגים השונים של משקיעים, ונציין לגבי כל מקור האם מדובר בהון מניות  או באשראי מסוג מסוים:

1. משקיעים פרטיים  (Friends, Family & Fools)
משקיעים אילו ידועים בשם 3F. אילו הם גורמים המכירים אותך אישית, ובשלב זה של המיזם רוצים את טובתך. הם נדבקים באופטימיות של היזם, מאמינים לתחזיותיו, ומקווים לסייע לך בהגשמת החזון מתוך רצון טוב ושאיפה לראות תשואה יפה על כספם בזמן קצר או לפחות לקבל את כספם בחזרה. בשלב מאוחר יותר מתגלים לעיתים קרובות חילוקי דעות הנובעים מכך שגופים אלו אינם משקיעים מקצועיים, ולכן ראיית העולם שלהם היא מטבע הדברים קצרת טווח ואיננה תואמת תמיד את טובת המיזם. אי לכך, קיימת סכנה מסוימת בקבלת השקעה מגופים אלה. אומנם, גורמים אלה רוצים את טובתו של היזם, ובמקרים רבים אינם מבקשים כל תמורה (מניות, ריבית על ההשקעה וכו'), אך מאחר והם אינם מנוסים בתחום השקעות, הם מקבלים את תחזיות היזם כדברי אלוהים חיים, ומתאכזבים פעמים רבות כש"הסטטיסטיקה היזמית" של 90% כישלון מגיעה אליהם. השקעה זו יכולה להיות מסוג Equity (קבלת מניות עבור ההשקעה), או Debt (קבלת התחייבות להחזיר את הכסף בתאריך מסוים, בד"כ בצירוף ריבית).
2. מלאכים (Angels)
אלו הם גורמים פרטיים המשקיעים מכספם הפרטי במיזמים מתחילים. בשונה מה FFF, הם בד"כ אינם מכירים את היזם היכרות קודמת, והאינטרס שלהם הוא כלכלי בלבד. קיימים כמה סוגים של אנג'לים. הזן הנפוץ (והלא מומלץ) הם משקיעים פיננסיים בעלי יתרות כספיות לא גדולות, המחפשים את הריגוש שבסטארט-אפ עם התוחלת הכלכלית הצפויה. משקיעים אלו דומים במהותם ל-FFF, ללא המחויבות הרגשית ליזם. לאחרונה קיימת מגמה של התאגדות משקיעים מסוג זה במועדוני משקיעים בהנהלה מקצועית, דבר התורם רבות הן למשקיעים והן ליזמים. לדוגמא: Israel Angels, Angels Club וכו׳.
בנוסף, קיימים האנג'לים המקצועיים, שהם בד"כ יזמים סדרתיים שהצליחו בתחום העסקי שבו פועל המיזם שלכם. לאנג'לים כאלו יש כמובן "ערך מוסף לכסף" בכך שבנוסף ליכולת הפיננסית שלהם הם מביאים איתם ידע, ניסיון, קשרים בתעשייה וכו'. למיזם שמושקע בו אנג'ל מסוג זה יהיה קל הרבה יותר לגייס השקעת המשך. השקעה זו היא בד"כ מסוג Equity (קבלת מניות עבור ההשקעה). במקרים מועטים היא מסוג Debt (בד"כ בצורת Convertible loan - אפשרות להחליף את ההלוואה בהון מניות). בעקבות המשבר של 2008 חל צמצום רב בכמות משקיעי הון הסיכון הממוסדים (Venture Capital) לטובת עליה משמעותית במספר האנג'לים המקצועיים שבמידה רבה תפסו את מקומם.
3. מקורות ציבוריים (Public funding)
כאן מדובר בגורמים כגון לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ס, הקרן לקידום השיווק, הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח תעשייתי, קרנות יוריקה של השוק המשותף וכו'. מקור הכספים העומדים לרשות גורמים אילו הם בד"כ תקציבי ממשלה (לפעמים גם תקציבים של גופים רב-לאומיים, כמו השוק האירופאי, האו"ם וכו'), שנועדו לקדם יזמות עסקית בתחומים שונים.
מטבע הדברים, השקעה זו איננה יכולה מסוג Equity, והיא בד"כ מסוג Conditional Loan, כלומר זהו סוג של הלוואה (Debt) שבו היזם מתחייב להחזיר את ההשקעה על בסיס אחוזים מהמכירות של המוצר או השירות אותו פיתח בעזרת ההשקעה. באם המיזם לא הגיע לשלב המסחור, אין צורך להחזיר את הכספים.

בחלק השני של מאמר זה נדבר על מקורות גיוס ההון שאליהם מתכוונים היזמים בד"כ כשהם מדברים על גיוס הון למיזם: קרנות הון סיכון, חברות השקעה, קרנות Private Equity, שותפים אסטרטגיים.